חז"ל אמרו את זה קודם
צרור עצות להתנהגות כלכלית נמצא ב"פרקי אבות", שנאספו בה מאמרים ואמירות מפי חכמים שהתגוררו בארץ במשך 500 שנה לערך
בתקופת בית שני.
הנה אחדות מהן:
* "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפנה":
בדוק בקביעות את תיק השקעותיך ושנה את הרכבו בלי לדחות את השנוי עד שתתפנה לכך. יתכן שעד אז כבר תפסיד הכל.
*"מרבה עצה מרבה תבונה":
הקשב ליועצים רבים ולא רק לאחד, וכך תוכל לבנות לעצמך תיק השקעות רציונלי יותר.
*"דע לפני מי אתה עמל":
אל תיתן לגוף פיננסי שאינך מכיר לנהל את חסכונותיך שצברת בעמל רב.
*"כל שמעשיו מרובים מחוכמתו – חוכמתו מתקיימת":
העדף את בעלי הניסיון על בעלי התיאוריה. האחרונים יאמרו לך שהשווקים מאוד יעילים, הראשונים יגידו לך שהשווקים מאוד יעילים, הראשונים יגידו לך מניסיונם שאין הגיון בשוק – והם החכמים.
*"הכל צפוי והרשות נתונה":
גם בימי הגאות כשכולם מצפים שהשוק יעלה, אתה רשאי לתת פקודה למכור. אין צורך ללכת עם העדר.
*"אין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום":
כל נייר ערך עשוי יום אחד להיות מועדף להשקעה מעניינת, וכל עובד עשוי יום לזכות בפרס המצוינות.
*"היה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים":
בהתפלגות נורמאלית של סיכונים, חפש מדי פעם את ההשקעה בקצה, בזנב, כי שם עשוי להסתתר הרווח הגדול, גם אם הסיכון גדול. אם תלך רק לראש ההתפלגות, כלומר לממוצע, לא תוכל להתעשר.
*"בן חמישים לעצה":
אל תסמוך על יועצי השקעות שגילם פחות מחמישים. הם עוד לא חוו מספיק משברים.
*"ודע שהכול לפי החשבון":
הרווחת? הפסדת? לא משנה – בסוף כל חודש ישלח לך מנהל ההשקעות את חשבון העמלות.
